כתב: אהוד קלינגר
ביום שלישי האחרון (27 בדצמבר, 2016) חלק ראש ממשלת יפן שינזו אבה כבוד לנופלים במתקפה היפנית על פרל הארבור. במהלך נאומו אבה אמנם לא התנצל על המתקפה היפנית אך אמר כי "עלינו לא לחזור על זוועות המלחמה, זו הבטחה אותה מתחייב העם היפני".
בניגוד לתפיסה הרווחת, ראש הממשלה אבה אינו הנציג הרשמי הראשון לבקר בפרל הארבור. עם זאת, הוא הראשון לבקר באנדרטה שהוקמה על האוניה אריזונה (USS Arizona). קדמו לו ראש הממשלה הראשון של יפן יושידה שיגרו (YOSHIDA Shigeru) בשנת 1951 בדרכו חזרה מסאן פרנסיסקו, האטוימה איצ'ירו (HATOYAMA Ichiro) וקישי נובוסקה ( KISHI Nobusuke), סבו של ראש הממשלה הנוכחי.
בשנות ה- 1920 יפן עברה תהליך של הקצינה מבחינה פוליטית וצבאית. ההנהגה הצבאית השתלטה על המערכת הפוליטית והממשלה. הקצנה זו הגיעה לשיאה בשנת 1931 עם הפלישה היפנית למנצ'וריה שבסין. החרפה נוספת התרחשה בעקבות העמקת הפלישה היפנית לסין שהגיעה לשיאה בטבח נאנקינג בדצמבר 1937. בשנת 1940, בעקבות הפלישה היפנית לאזור הודו-סין, ארה"ב החליטה למנוע אספקת מטוסים, דלק חלקי חילוף למטוסים. צעד זה ננקט בעקבות היעדר שיתוף פעולה מצידה של יפן לאפשר וועדות חקירה בנוגע לטבח בנאנקינג וסירובה לשאת ולתת בנוגע לוויתורים טריטוריאליים באסיה. ביולי 1941 כחלק מהחרפת הצעדים, ארה"ב הפסיקה לספק נפט ליפן. היעדר אספקת נפט סדירה איימה להביא את האימפריה היפנית לעצירה מוחלטת ונחשבה כאיום על קיומה. עוד בתחילת 1941 האדמירל יאמאמוטו (YAMAMOTO Isoroku) החל לתכנן מתקפת מנע על בסיסי ארצות הברית באוקיאנוס השקט.
היה ברור להנהגה היפנית כי האימפריה לא תוכל להכניע את ארה"ב ועל כן הוגדרו לה מטרות צנועות יותר. המטרה העיקרית הייתה פגיעה במאמצי ארה"ב באוקיאנוס השקט על ידי שיתוק הצי והצבא. בנוסף, מתקפה זו תספק ליפן זמן לייצב את קווי ההגנה שלה בטריטוריות החדשות אותן כבשה. באמצעות פגיעה אנושה ביכולות הצבאיות של ארה"ב וייצוב קווי ההגנה קיוותה יפן לפגוע במורל האמריקאי ולהביא אותה אל שולחן המשא ומתן בכדי להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה.
בפעולה צבאית חשאית שינעה יפן שש נושאות מטוסים ועשר צוללות למרחק של כ- 6,500 קילומטר עד לבסיס פרל הארבור אשר נמצא ביפן. ללא התראה מוקדמת תקפו יותר מ- 400 מטוסים יפנים את הספינות והמשחתות אשר שהו בבסיס. רק לאחר המתקפה נמסרה הכרזת המלחמה הרשמית על ידי יפן. תוצאות מתקפת הפתע היו למעלה מ- 2000 הרוגים אמריקאים, 18 ספינות ומשחתות נפגעו או הושמדו ו- 300 מטוסים נפגעו או נהרסו. לחוסר מזלה של יפן רוב נושאות המטוסים האמריקאיות שהו מחוץ לנמל בתמרונים או תיקונים ועל כן לא נפגעו. עם תום המתקפה האדמירל יאמאמוטו אמר ש"יפן העירה את הענק הישן".
מעבר להחמצת ההזדמנות לפגיעה אנושה יותר במערך הצבאי האמריקאי באוקיאנוס השקט, ההנהגה היפנית שגתה בהערכת התגובה האמריקאית. עוד קודם למלחמה האמריקאים נתפסו בעיני היפנים כעצלנים ופחדנים ועל כן תגובתן תהיה רפויה. עם זאת, יפן שגתה בהערכת עוצמתה של ארה"ב ויכולתה לרתום את כל עוצמתה התעשייתית לטובת מכונת המלחמה. מתקפת הפתע נחשבה בעיני האמריקאים כהשפלה ועל כן יצר הנקמה היה עז. במאמר מוסגר, החשדנות כלפי יפן הייתה כה עזה עד שאזרחים אמריקאים ממוצא יפני אשר גרו בארה"ב נאסרו והושמו במחנות בתקופת המלחמה.
למרות שאבה אינו הנציג היפני הראשון המבקר בפרל הארבור, ביקורו נחשב היסטורי והנו בעל חשיבות פנימית ובינלאומית. ביקורו של אבה הנו שבעה חודשים לאחר ביקורו של הנשיא האמריקאי ברק אובאמה בהירושימה. בדומה לאובאמה, גם אבה לא הביע התנצלות על מעשי האומה אלא הביע צער על קורבנות המלחמה והסבל שנגרם. בעוד כחודש יתחלף הנשיא המכהן בבית הלבן. דונלד טראמפ כבר הצהיר כי ברצונו שבעלות בריתה של ארה"ב יישאו יותר בנטל הביטחוני. דרישה זו אינה דרישה חדשה מצידה של ארה"ב כלפי יפן אך טראמפ אינו מוכר במערכת הפוליטית היפנית ועל כן ההנהגה היפנית חוששת כי דרישותיו תהיינה קשות וכבדות מבחינתה של יפן. התכנסות אמריקאית והסגת כוחותיה מאסיה עלולה לערער את האזור ולסכן את מעמדה של יפן. שאיפותיה הטריטוריאליות של סין בים הדרומי, עימותיה הטרילטראליים עם יפן וחוסר היציבות של צפון קוריאה מדירים שינה מראשי ההנהגה היפניים. על כן ביקורו של אבה אמור לחזק את הברית בין יפן לארה"ב ולהוכיח לאמריקאים כי האינטרסים של יפן חופפים לאלו של ארה"ב.
ביקורו של אבה מתרחש ברקע לפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באמצע דצמבר 2016. בימים האחרונים למלחמת העולם השנייה פלשה ברית המועצות ליפן וכבשה ממנה את חצי האי סאחלין וארבע איים מצפון לאי הוקאידו. טריטוריות אלו היו בבעלותה של יפן מתום מלחמת רוסיה יפן (1904-5). למרות מספר רב של סבבי משא ומתן בין יפן לברית המועצות ולאחר מכן רוסיה, לא הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לבעלות על האיים. ביקורו של פוטין ביפן היווה תקווה כי הסכסוך ייפתר ובין שתי המדינות ייחתם הסכם שלום (מאז עצמאותה של יפן בשנת 1951 לא נחתם הסכם שלום רשמי בינה לבין ברית המועצות ויורשתה רוסיה). היעדר הסכם גרר ביקורות חריפה הן מימין והן משמאל על מהלכיו הדיפלומטים של אבה.
האגרסיביות הרוסית והסינית, חוסר יציבות מצידה של צפון קוריאה ואי וודאות לגבי מהלכי ההנהגה בארה"ב הברית גורמים לאסיה להפוך מסוכן עבור יפן. כמדינה המבוססת על ייצוא יפן נסמכת על יציבות גיאו-פוליטית. היעדר מחויבות אמריקאית כלפי האזור מסכנים באופן ישיר את ביטחונה וכלכלתה של יפן. בהיעדר וודאות לגבי רמת מחויבותה של ארה"ב, מוצא עצמו אבה בין הפטיש הרוסי לסדן האמריקאי. עליו לתמרן בזהירות מרבית בין שתי המעצמות היריבות. על אבה לשמר את הברית האסטרטגית עם ארה"ב, שהינה עמוד התווך של תוכנית ההגנה היפנית. מנגד, על יפן להיערך ליום בו האינטרסים האמריקאים והיפנים לא יחפפו וארה"ב תצמצם את נוכחותה בזירה. נסיגה זו תיאלץ את יפן לשקול מחדש את מדיניותה ואף את עקרון הפציפיזם עליו היא נשענת מאז תום המלחמה. יפן והנהגתה צריכים להתכונן ליום שאחרי, הן מבחינת התחמשות צבאית אך גם כריתת בריתות צבאיות חדשות, צמצום החיכוכים הטריטוריאליים עם שכנותיה והכלתה של צפון קוריאה.
