מדריך הוקאידו למטייל (Hokkaido) – אי האש והקרח
הוקאידו, האי השני בגודלו ביפן – הצפוני והקר ביותר. האי המשתרע על שטח עצום של כ- 78,000 קמ"ר (פי 3.5 משטחה של מדינת ישראל!) שהם כ- 20% משטחה הכולל של יפן. בכל שטח האי חיים כ- 6 מליון איש בלבד המהווים כ- 5% מאוכלוסיית יפן. רוב שטח האי דליל אוכלוסיה ותושביו מתרכזים בערים הגדולות: סאפורSapporo) ), האקודאטה (Hakodate) ואסהיקאוו`ה (Asahikawa). בסאפורו בלבד חיה שליש מאוכלוסיית האי כ- 1.9 מליון תושבים.
השם `הוקאידו` הוא שילוב של 3 הסימניות – `צפון`, `ים` ו- `דרך`. שם זה ניתן לאי רק לפני כ- 140 שנה. לאורך כל ההיסטוריה כונה האי `אזו` (Ezo) או `יזו` או (Yezo) שמשמעותם: אי הצפוני, או יבשה בים אקוהוטס. לעיתים בשימוש במונח זה התכוונו לילידי האיים הצפוניים.
אי הגדול ממוקם באוקיאנוס השקט בקצה הדרומי של ים אוקהוטס (Okhotsk) . ומהווה את איזור הגבול הצפוני בין יפן לברית המועצות הנמצאת מצפון וממערב לו. מיצרי צוגארו (tsugaru) העמוקים בדרום האי, מפרידים בינו לבין הונשו, האי המרכזי של יפן. האי מכונה `אי האש והקרח` בשל מיקומו על `טבעת האש` . רובו ככולו מסה של סלעים וולקניים שהתרוממו מעל פני האוקיאנוס ויצרו נופים דרמטיים של הרים וולקניים. קשת של פסגות ההרים מסמנת את מסלול טבעת האש. בשל מיקומו הצפוני של האי נופים אלה מכוסים בשלג וקרח רוב ימות השנה.
לפני 20,000 שנים הייתה הוקאידו מיושבת ע"י שבטים קדומים, בשלב מאוחר יותר, לפני כ- 800 שנים הגיעו כנראה שבטי האיינו (Ainu) לאי ודחקו את השבטים האלה לאיים צפוניים יותר. האיינו הנחשבים לילידי האי, שונים מאוד מהיפנים החיים באיים המרכזים ונבדלים בשפתם, דתם ומנהגיהם. במשך מאות שנים נהגו האיינו (Ainu) לערוך טקסים פולחניים וניזונו מצייד, דגה ולקט. לפני כ- 400 שנה החליטו היפנים לכבוש את האי המבודד. במשך 100 שנים התנהלה מלחמה כנגד התושבים המקומיים עד שדוכאו סופית בשנת 1789. תושבי האיינו המקוריים לא הורשו לשמר את צורת החיים הייחודית להם. כיום הם מונים רק כ- 25,000 אלף נפש ורובם התבוללו עם הגזע היפני. עד היום רוב שמות המקומות באי הצפוני נושאים שמות קדומים בעלי משמעות בשפת האיינו.
למרות שהוקאידו נחשבה לטריטוריה יפנית, היפנים לא מצאו לנכון לאכלס את אזור הספר המרוחק עד לתקופה המודרנית. בסוף המאה ה- 91 בעקבות עליית החשיבות הביטחונית של האי כאזור חיץ בין יפן לאימפריה הרוסית, שאיימה על יפן, עודדו שלטונות יפן התיישבות דייגים יפנים בהוקאידו על מנת לחזק אחיזתם בשטחי ספר אלה.
קשה להתגורר באי בו שולט אקלים סיבירי – יבשתי קר. במשך יותר מ- 6 חודשים, בין נובמבר לאפריל משתלט החורף על האי. רוחות סיביריות חזקות נושבות והטמפרטורות צונחות ל- 5 עד 50 מעלות מתחת לאפס. והשלג נערם לגובה של מספר מטרים. גולשי סקי הפוקדים את האי בעונת החורף נהנים מאתרים מן האיכותיים בעולם. בחורף מתקיימים פסטיבלי קרח ברחבי האי. באירועים אלה נבנים פסלי ענק מקרח. פסטיבל הקרח המוכר ביותר מתקיים בסאפורו (Sapporo) בירת הוקאידו.
האביב מתחיל רק במחצית מאי ונמשך עד יוני, בשעה שברוב אזורי יפן יורדים משקעים רבים, האי הוקאידו יבש יחסית וקריר. בקיץ מתעוררת הוקאידו לחיים. במשך חודשיים בלבד ניתן ליהנות מטמפרטורות נעימות של כ- 21 מעלות וממיעוט משקעים. בחודשיים אלה נצבעים חופי האי, מישורים נרחבים ושיאי ההרים בשלל צבעי פרחי הבר ולכן מכונה הוקאידו גם `אי הפרחים`. בקיץ מתקיימים פסטיבלים במוקדים שונים ברחבי האי. לקראת המחצית השנייה של ספטמבר ועד תחילת אוקטובר מגיע שיאו של הסתיו וצבעי השלכת האדומים צובעים את נופי הטבע המרשימים.
התעשיות העיקריות של האי הן: דייג, חוות חקלאיות ושטחי מרעה, יערנות ומכרות. בשל האקלים הקשה השורר באי לא צלחו בו שיטות חקלאיות מסורתיות הנהוגות באי הונשו ובאיים הדרומיים של יפן. לפני כמאה שנים הביאו מומחים זרים (בעיקר אמריקאים) שיטות חדשניות להקמת חוות ענק. זו הסיבה לכך שזהו המקום היחיד ביפן בו תוכלו למצוא פרות רועות במישורים נרחבים. נופים אלה מאוד אקזוטיים ליפנים הרגילים לחיות בריכוזים צפופים. בעשרות השנים האחרונות מהווה ענף התיירות מקור פעילות משגשג. מיליוני תיירים (בעיקר יפנים) מגיעים לאי הצפוני בעונת הקיץ הנעימה לסייר בשמורות הטבע הפורחות ולאתרי הסקי בעונת החורף. במספר שמורות סגורות מציע האי הצצה לתרבות שבטי האיינו (Ainu) . שפע הדגה ופירות הים מציעים חוויה קולינארית אמיתית.
באי יש 6 שמורות טבע רחבות ידיים הנחשבות מהיפות ביפן ואף בעולם כולו. אלה מציעות סיורי שטח בנופי בראשית פראיים, קניונים ונחלים שוצפים, בריכות בוץ רותחות, אגמים חבויים בלועי הרי געש, תצפיות מפסגות הרים וולקנים ורחיצות במעיינות חמים בטבע. עולם החי והצומח באי הצפוני נחשב מן המגוונים ביפן.
שש שמורות הטבע הגדולות שבאי:
- שיקוצו – טויה (Shikotsu – Toya National Park)
- דייסצוזן (Daisetsuzan National Park)
- אקאן – (Akan National Park)
- שירטוקו – (Shiretoko National Park)
- קושירו – (Kushiro Marsh)
- רישין ריבון סרובצו (Rishin (Ribun Sarobetsu
שיקוצו – טויה (Shikotsu – Toya National Park)
שמורת טבע מוכרזת החל משנת 1949 ובה נופים וולקניים מרשימים. בשטח השמורה משובצים 3 אגמים ציוריים – אגם טויה(Toya) בעל הצורה העגולה המושלמת, אגם שיקוצו (Shikotsu) ואגם קוטארה (Kutara) . השמורה מציעה מבחר טיולים ברמות קושי שונות: בנופי הרי הגעש הפעילים ביערות ובאגמים. מוקדי מעיינות חמים נמצאים כמעט בכל השמורה – אחד הבולטים שבהם הוא נובוריבצו(Noboribetsu) בו הולכים בינות בריכות בוץ רותחות, גזים הנפלטים ממעמקי האדמה ונחילי מים חמים. בשל מיקומה הנגיש קרוב לעיר סאפורו ולשדה התעופה המרכזי, מושך הפארק מטיילים ונופשים רבים הנהנים גם מפעילויות ספורט ונופש מגוונות. המוזיאון הפתוח שיראוי (Shiraoi) מציע היכרות עם אורחות חייהם וטקסיהם של ילידי האי – אנשי האיינו (Ainu) . בערבי הקיץ הנעימים יוצאים הנופשים באזור אגם טויה לבושים `יוקטות` (חלוק `קימונו` עשוי מכותנה – נוהגים ללבשו בימי הקיץ החמים) לצפות במופע זיקוקים מרשים מעל מימי האגם.
דיאסצוזן Daisetsuzan N.P –
זהו הפארק הגדול ביותר ביפן המשתרע על שטח של 2,260 קמ"ר (60 ק"מ מצפון לדרום / ורוחב מקסימאלי של 50 ק"מ ממזרח למערב) ילידי האי כינו את שמורת טבע זו בשם היפה `מגרש המשחקים של אלוהים`. היפנים מכנים אותו `גג העולם`. ואכן זוהי שמורת הטבע בה נמצאים ההרים הגבוהים ביותר בהוקאידו. יער נרחב משתרע למרגלות ההרים וצמחיה אלפינית מכסה את האזור הגבוה. אגמים צלולים, מעיינות חמים מבעבעים, נתיבי הליכה מגוונים ברמות קושי משתנות ותצפיות מרהיבות מושכים מטיילים רבים. באזור השמורה נמצאות העיירות ביי (Biei) ו- פוראנו (Furano) המפורסמות בחוות הנרחבות של פרחי הלבנדר ומגוון הפרחים הפורחים בחודשים יוני ויולי.
אקאן – Akan National Park
אחת משמורות הטבע הוותיקות ביותר ביפן, הוכרזה כבר בדצמבר 1934. הפארק בשטח של כ- 905 קמ"ר בנוי סביב חמישה אגמים. שהגדול בהם הוא אגם אקאן (Akan) . בשטח הפארק יער בראשית הרי געש פעילים ותופעות תרמיות פעילות כמו בריכות בוץ מבעבעות (Bokke) . על גדת אגם אקאן נמצאת העיירה הנקראת על שמו, בעבר חיו אנשי האיינו במקום זה. כיום נותרו במקום מספר בתים מקוריים שלהם בעיירה. במימי אגם אקאן גדלות אצות עגולות הנקראות – מארימו (Marimo) , אצות אלה אנדמיות לאגם זה בלבד. כל שנה בתחילת אוקטובר, כשצבעי הסתיו בשיאם, מתקיים על גדות אגם אקאן פסטיבל המרימו. אנשי האיינו מקדשים את האצה.
לא רחוק מגבולות שמורת אקאן נמצאים שני אגמים קסומים: אגם מאשו (Mashu lake) הנחשב לאגם הצלול ביותר בעולם. ואגם קושארו (Kusharo) .
שירטוקו SHIRETOKO
חצי אי הבולט כמו אצבע הצפה על פני ים אוקהוטס הצפוני והקפוא. שמורת הטבע משתרעת על פני 386 קמ"ר שהם יותר ממחצית שטחו של חצי האי הבולט. משמעות המילה `שירטוקו` בשפת האיינו – `סוף האדמה`. בחירה רגישה המבטאת נאמנה את אופייה הייחודי של רצועת יבשה צרה המוקפת בים שעיצב את חופיה. זהו אחד מהאזורים הייחודיים ביותר בעולם בו כמעט ואין אוכלוסיה אנושית אלא נוף דרמטי שעוצב על ידי הרוחות החזקות. בני האדם היחידים המורשים לגור ברחבי השמורה הינם דייגים שמאז ומתמיד היה זה מקום מושבם. דייגים אלה הסתגלו לחיות באקלים הקשה, סחוף הרוחות והשלגים. מבודדים מבני אנוש ומוקפים בחיות בר. בשנת 2005 הכריז אונסקו על הפארק כאתר לשימור. בשמורה מוגנים מיני חיים נדירים כמו: נשר לבן זנב, דובים חומים ואריות ים. השמורה מציעה תצפיות על מצוקים תלולים היורדים לים הצפוני, נוף הררי דרמטי, מפלי מים חמים וים ההופך לשדה קרח בחודשי החורף. חלקים נרחבים של השמורה סגורים לקהל הרחב או שיש בהם פיקוח מוקפד של פקחי השמורה. לאלה ניתן להגיע רק עם רכבי השמורה או לצפות בהם מספינה.
קושירו – (Kushiro Marsh)
הביצה הגדולה ביותר ביפן, המשתרעת על שטח של כ- 1000 קמ"ר. האזור הוכרז כשמורת טבע רק בשנת 1987 כשמורת טבע. הביצה התפתחה סביב שפך נהר קושירו (Kushiro River) . בשטחה מיני צומח מקומיים וייחודים. מאות פרטים של עגורים לבנים (Red crested white crane) , סמלה הלאומי של יפן, פוקדים את שטח הביצה.
רישין ריבון סרובצו – (Rishin Ribun Sarobetsu)
הפארק הצפוני ביותר ביפן בשטח כולל של 241 קמ"ר. מורכב למעשה משלושה אזורים: האי רישין ופסגתו המבודדת, האי ריבון והצמחייה האנדמית שהתפתחה בו ומשטח ביצתי המשתרע על פני שפך נחל סארובצו (Sarobetsu) לים.
היתה זו סקירה ראשונית על האי הצפוני ביותר של יפן – הוקאידו. בשיטוט ברחבי הוקאידו פוגשים אנשים שונים שבחרו לעזוב את המרכזים הצפופים של האי המרכזי ולעבור לפריפריה. בשיחות עם יפנים החיים בהוקאידו הם אומרים שמפגש מקרי עם מרחבי הוקאידו `עשה להם את זה` והם מצאו את עצמם בבגרותם במקומות ייחודיים. הוקאידו מציעה מנה גדושה של טבע דרמטי, הרבה מעיינות חמים למכביר, ויפן (חוויה) אחרת.
צפו בסרטון הממחיש את מראות האי הוקאידו:
זו ההזדמנות שלכם להעמיק את היכרותכם עם 'יפן האחרת'
טיול מאורגן ליפן – הוקאידו
טיול למתקדמים – האי הצפוני הוקאידו | יוני 2024
אל 'יפן האחרת' – מסע עומק למתקדמים – לאי הצפוני הוקאידו בשילוב מחוז אאומורי הצפוני וטוקיו 17 יום (14 לילות) || יציאה 4.6.24 חזרה 20.4.24 הזדמנות ייחודית להעמיק היכרותנו עם