עונת הקיץ וחגיגות הפסטיבלים בארץ השמש העולה | אילה דנון

סוף מאי, גלי הפריחה האחרונים של האביב מפנים את מקומם לצבע ירוק עז המאפיין את תחילתו של הקיץ. ביפן מתחילה תקופה המכונה 'הירוק החדש', תקופה בה הגוון הירקרק המכסה כל עץ רענן, בולט בנוכחותו המהפנטת.   
החל מתחילת יוני הטמפרטורות ורמות הלחות מטפסות בהדרגה.  לקראת מחצית החודש השמיים מתכסים בעננת לחות דביקה וממטרים כבדים יורדים ללא הפוגה. זוהי עונת הגשמים הנמשכת כארבעה שבועות עד מחצית יולי. היפנים אוהבים להצהיר על סיומה של עונת הגשמים ותחילת הקיץ לקראת ה- 23 ביולי.  בעונה זו של השנה הטמפרטורות באי המרכזי של יפן מטפסות לשיאים בלתי נסבלים של בין 30 ל- 40 מעלות ורמת הלחות מגיעה למאה אחוזים. האוויר עומד וקולות החרקים נשמעים בכל מקום.

שיר ההייקו של מסאוקה שיקי  (Masaoke Shiki מיטיב לשקף את ההוויה הקיצית הזו:

חלפה סערת הרעמים.
אור השקיעה על עץ יחיד
קול הציקאדה. 
(מסאוקה שיקי, 1867-1902)

הציקדה היא אחד מסמלי הקיץ הבולטים ביפן.
הציקדה (בשמה המדעי Magicicada Septendecim) היא סוג של חרק מסדרת הפשפשאים ויש לה גפי פה וחדק המשמשים אותה למציצת נוזלים מצמחים או מבעלי חיים. הציקדה בוקעת מביצים הקבורות באדמה במשך שבע שנים!  לאחר בקיעתה היא חיה  שבועות ספורים בלבד. הציקדה ידועה בצרצורה הצורם והרועש.

החל מאוגוסט מתחילה ביפן באופן רשמי עונת הטייפונים המאופיינת ברוחות חזקות וגשמים כבדים. עד לפני כשנתיים עונה זו הגיעה לסופה בתחילת אוקטובר, אך כיום, בעקבות התחממות כדור הארץ, היא התארכה באופן משמעותי. יפן, בה הטבע משחק תפקיד משמעותי, היא מדינה למודת טייפונים הזורעים חורבן באזורים שונים. ההצפות, מפולות הבוץ הקטלניות והרס התשתיות הפוקדים את מדינת האיים עולים לא פעם לכותרות בתקשורת העולמית.

האי הצפוני, הוקאידו, המאופיין באקלים יבשתי קר,  ומחוז טוהוקו בצפון האי הונשו זוכים למזג אוויר מתון יותר בעונת הקיץ בהשוואה למרכז יפן ולאייים הדרומיים. למשך תקופה של כשלושה חודשים משיל האי הצפוני את מעטה השלג הכבד המכסה אותו רוב ימות השנה, ותושביו זוכים ליהנות ממזג אויר חמים ויבש. לקראת מחצית יולי נצבעים מישוריו של האי בשלל צבעים מרהיבים של שדות הפרחים הנרחבים.

שמורות הטבע הייחודיות, הנופים הדרמטיים ושדות הפרחים של האי מהווים חלק מרשימת אטרקציות ארוכה המצדיקה את המוניטין שרכש לו כמוקד עליה לרגל ליפנים המגיעים ממרכז יפן, וכמובן לתיירים רבים מרחבי העולם.

יפן המודרנית מציעה לתושביה מגוון מרתק של מרחבים אדריכליים חדשניים ומרשימים המשמשים כמקום מפלט קריר ונעים בימות הקיץ הלוהטים. 'העולם שבפנים' ביפן הוא לא רק זה המתקיים מעל פני האדמה. ברחבי הערים הגדולות, ביניהן טוקיו, אוסאקה, הירושימה ונגויה, מסתעפת עיר תת קרקעית המקבילה לעיר העילית. במרחבים אלה, המוארים באור נעים המדמה את האור הטבעי,  נמצא מענה לכל צרכינו, ללא צורך להגיח אל 'העולם שבחוץ': סופרמרקטים, חנויות, שלל מסעדות ובתי קפה, שירותים מגוונים (סנדלר / תיקון תיקים / משלוח ציוד ועוד), כל אלו מעניקים נוחות מספקת וצוננת.
אולם, 'העולם שבחוץ' אינו נותר שומם למרות החום ההביל. מסורת ארוכת שנים של השתכשכות במימי הנחלים, הנהרות, הבריכות הטבעיות וטבילה בים ממשיכה גם לאפיין את העת המודרנית. כיום, גם פארקי המים והבריכות הציבוריות הפכו לחלק אינטגראלי מתרבות הקיץ העכשווית של יפן.

בעבר, לפני עידן מיזוג האוויר ומתחמי השעשועים, מצאו תושבי יפן המסורתית פתרון יצירתי לצינון ימי הקיץ החמים: תושבי השכונות נהגו להתקבץ בערבים ולספר סיפורי אימה שעוררו בגופם צמרמורת מצננת. כולם ציפו לבואו של הערב המנחם, לישיבה בצוותא, לצמרמורת נעימה שתזחל אט אט במורד גבם ותתפשט בגופם למשמע סיפורי שדים מפחידים, עלילות סמוראים ערופי ראשי, שלדים המטילים אימתם על בני אנוש תמימים ועוד שלל יצורים על טבעיים שהיריעה קצרה מלספר אודותיהם…

קירור הגוף מתבטא גם בהתאמת תפריט תזונה לימות הקיץ החמים, כאשר מנות קלות וצוננות זוכות לפופולאריות: אטריות סומן (Somen) לבנות דקיקות צפות במי קרח, אטריות סובה צוננות טבולות ברוטב סויה מתקתק, וכמובן מגוון אין סופי של דגים נאים. המאכלים הקרים הם חלק בלתי נפרד מהעולם הקולינארי העשיר של יפן. עבור התייר הזר, המפגש הראשוני עם אטריות קרות עשוי לספק חוויה תרבותית בלתי נשכחת.

בתקופת הקיץ, העונה בה גם גדל האורז, מתקיימים ברחבי יפן עשרות פסטיבלים אנרגטיים ותוססים. חלקם מציינים אירועים היסטוריים, חלקם קשורים לפולחן אבות, חלקם מקורם בדת השינטו הקדומה הקשורה קשר אמיץ לטבע. האמונה היסודית המאפיינת את השינטו היא כי העולם מלא אלים (קאמי). האלים מסייעים לאדם אך גם עשויים לפגוע בו ולכן עליו לפייסם. עשרות פסטיבלי שינטו מקומיים מתקיימים ברחבי יפן מדי שנה. אלה הן חגיגות מקומיות ועליזות המאפשרות לאדם להתפלל לאלים, להודות להם ולשמחם. האל המקומי מכבד בנוכחותו את חברי הקהילה וזו הזדמנות מיוחדת היוצרת קרבה בין האל לאדם.

לפניכם מבחר מייצג של פסטיבלי הקיץ בארץ השמש העולה:  

פסטיבלי נפוטה ונבוטה  – Neputa Matsuri  & Nebuta  
מהפסטיבלים המפורסמים ביותר ביפן המזוהים עם הקיץ ומדורגים בין ארבעת הפסטיבלים הגדולים של המחוז הצפוני טוהוקו. שני הפסטיבלים נערכים מהראשון עד השביעי באוגוסט בערים אאומורי (Aomori) והירוסקי   (Hirosaki)שברוב ימות השנה הן שקטות ומנומנמות, אך בימי הפסטיבל חושפות צד סוער של אופיין כאשר אלפי יפנים ותיירים זרים באים לצפות ולהשתתף בתהלוכות  הפסטיבל הססגוניות. תושבי הערים נושאים קונסטרוקציות ענק המתנשאות לגובה של כ-5 מטרים, בנויות מענפי במבוק ומצופות בנייר יפני עבה, והמרכבות הנוטלות חלק בתהלוכות מעוטרות בדמויות לוחמים סמוראים אגדתיים, דמויות מיתולוגיות ושדים. המרכבות מוארות מבפנים ומוסעות ברחובות הערים לקול קריאות עידוד נלהבות. ישנן מספר אגדות המספרות על המקורות לשני הפסטיבלים. אחת האגדות  מספרת על אדון סמוראי  שחי במאה השמינית והיה אחראי על גירוש ילידים (אנשי ה'איינו'). הוא החביא את לוחמיו הסמוראים בתוך בובות ענק על מנת להפתיע את אויביו ולהרגם. סיפור קדום אחר מחזיר אותנו למנהג של 'נבורי – נגאשי' (Neburi Nagashi): בו מבקשים את ברכת הים והנהרות על מנת להבטיח עונה חקלאית ברוכה ללא פגעי טבע.