גיאוגרפיה על קצה המזלג:
אני ארכיפלג (קבוצת איים) בקצה המזרחי של יבשת אסיה מעבר לים יפן בשטח של כ- 378,000 קמ"ר. צורתי צורת קשת הפונה אל יבשת אסיה אשר ממערב לי. אורכי מצפון לדרום כ- 3,000 ק"מ ורוחבי המרבי כ- 300 ק"מ בלבד. אני מורכבת מ- 4 איים גדולים ועוד כ- 3,500 איים קטנים. מיקומי זה מעבר לים יפן איפשר לי התנתקות פיסית מהיבשת הגדולה אסיה והתפתחות עצמאית, אפילו ג`ינג`יס חאן הגדול במאה ה- 13 נכשל בניסיונו לכבוש אותי. הנקודה הקרובה ביותר שלי ליבשת היא באזור Kyushu מול קוריאה שם אני נמצאת כ- 2000 ק"מ מקוריאה, אך זהו מרחק של ים סוער וקשה למעבר. מצד שני למדתי לפתח קשרים חיוניים עם קוריאה וסין וזכיתי ללמוד מהן הרבה.ממזרח לי: האוקיאנוס השקט: ומרחק גדול מארה"ב ואירופה, שאליהן נפתחתי עם ההתפתחות הטכנולוגית והצבאית בעולם בסוף המאה ה- 19.
אקלים: שונות צפון/דרום ו- מזרח/מערב:
הנני משתרעת מקו רוחב 45N בצפון ועד 23N בדרום. בצפוני: אקלים קר ויבש ובדרום אנשי חיים באקלים סוב-טרופי חם וגשום רוב ימות השנה. אני מדינה הררית מאוד, וקשת של הרים החוצים אותי מצפון לדרום בצורת הקשת של האיים גורמים למזג אוויר שונה במזרח – מול האוקיאנוס השקט, ובמערב – מול ים יפן. הצד המערבי זוכה להרבה משקעים וסובל מסופות שלג חזקות הבאות מכיוון ים יפן. לעומתו הצד המזרחי הפונה לאוקיאנוס השקט זוכה למזג אוויר נוח- 4 עונות מדויקות, קיץ חם וגשום וחורף קר ויבש.
מפגעי טבע:
אני סובלת מריכוז של תופעות וולקניות, כמו התפרצויות הרי געש רבים, במקביל הגיאולוגיה לא היטיבה עמי והתנגשות הלוחות התת יבשתיים גורמת אצלי באופן תמידי לרעידות אדמה בעוצמות שונות. גם הטייפונים לא פוסחים עלי ומידי פעם מותירים אצלי הרס וחורבן.
דת:
הדתות הרשמיות שלי הן: שינטו (דת "הטבע" היפנית) ובודהיזם (על זרמיו השונים). למעשה רוב תושבי `חילוניים`. היפנים נולדים כשינטו, מתחתנים גם כשינטו וגם כנוצרים (אם רוצים) ומתים כבודהיסטים. אנחנו מתייחסים אל הדת באופן מאוד מעשי וחיובי ללא רגשי חובה ומוסר עמוקים. כל דת תורמת את התרומה שלה: השינטו: את שימחת החיים, והטוהרה. הבודהיזם: את המחשבה לדרך הנכונה וההכוונה לעולם יותר טוב, והנצרות: כי היא יפה וטקסית. אין מניעה מצדנו להאמין במספר דתות. רוב בני עמי מאמינים בשינטו ובבודהיזם ופחות מ- 1% מאוכלוסייתי (כ-2 מליון בלבד) בחרו גם להיות נוצרים.
אוכלוסייה: כ- 127.2 מליון נפש (2017):
מקורות הגזע היפני – עירוב של הגזע מונגולי (אסיה), מאלטי (מלזיה, אינדונזיה, פיליפינים) ופולינזי (פולינזיה, ניו-זיאלנד). כל אלה הגיעו ליפן לפני אלפי שנה ויצרו את העם היפני. ידוע גם כי לפני הגעת גזעים אלה, ישבו ביפן ילידים, הם ה- Ainu שנדחקו צפונה, עם התפשטות הממלכה. כיום נותרו עשרות אלפים וגם הם הולכים ומתעטים. מאז המאה ה- 8 לספירה לא התערבב הגזע היפני עם גזעים נוספים!!
תכונות בולטות של העם היפני:
רגישות גבוהה לסובב, נימוס וכבוד, התנהגות מאופקת, פרפקציוניזם: אכזריות במקרים הדורשים התנהגות קשה.
קודים תרבותיים בולטים של העם היפני:
נאמנות וכבוד לבכיר או מבוגר או לנציגי השלטון, חריצות, דיוק וסדר, חשיבה טכנית מעולה. תכונות כמו: "ספונטאניות", אינדיווידואליזם או יצירתיות אינן נחשבות לתכונות חיוביות בחברה היפנית. לעומת זאת, השתלבות בקבוצה ונאמנות לה הן תכונות חיוביות.
צפיפות אוכלוסיה מן הגבוהות בעולם:
רוב שטח יפן הררי, בלתי ראוי להתיישבות או פיתוח חקלאי/כלכלי. פחות מ- 20% מהשטח ראוי ונוח להתיישבות. המישורים ושפלות החוף מרובים יותר בצד המזרחי הפונה לאוקיאנוס השקט. רוב אוכלוסיית יפן מתרכזת בפחות מ 20% משטח יפן, המנוצל במקביל גם לפיתוח החקלאות והתעשייה. היפנים יושבים ברובם בערים גדולות, בהן ערכי צפיפות האוכלוסייה מגיעים לכ- 3,500 נפש לקמ"ר ויותר!!
כלכלה:
עד מחצית המאה ה- 19 במשך כ- 1,600 שנה: הייתי מדינה חקלאית: אורז, תולעי משי, תה וירקות. ענף דייג מפותח מאוד במשך כל השנים. ניצול אוצרות הטבע המוגבלים של יפן: יערות: חומרי גלם לבניה, כלים וייצור אנרגיה, מכרות: עפרות ברזל, נחושת ופחם. מהמחצית השניה של המאה ה- 19, מאה שנים באיחור מאירופה: עברתי מהפך כלכלי ותיעוש מוגבר. תחילה שכלול התעשייה המסורתית (כריה, ייעור) , פיתוח תעשיה כבדה בתחילת המאה ה- 200 (פלדה, ספנות ועוד) ותיעוש מודרני לאחר מלה"ע השניה. עד לא מזמן נחשבתי לכלכלה השניה בגודלה בעולם, בשנים האחרונות ירדתי למעמד של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ומנסה להתאושש משפל כלכלי מתמשך.
מוטו:
לאורך כל שנות הציוויליזציה היפנית: שמירה על הרמוניה של האדם עם הטבע, ועם עצמו. חרגתי מדרך זו רק משנות ה- 90 של המאה ה- 19 ועד סוף מלה"ע השניה – עם התפרצות האימפריאליזם היפני, והניסיון הכושל לחבור עם הכוחות הלא נכונים לצבירת כוח במלה"ע ה- 2. לאחר מלחמת העולם השניה אנו מתמקדים בתקווה להרמוניה ולקידום שלום בר קיימא.
כתבה: אילה דנון
