מוישיק ינאי – דברי סיכום ותודה 16.04.18

בדרך כלל נהוג להודות למדריכים שהביאונו עד הלום, אבל הרשו לי לחרוג מהשיגרה, ולהודות לכל אחת ואחד מחברי הקבוצה על התקופה הנפלאה בה היינו ביחד.

אני בכוונה אומר "תקופה" כי אין למדוד זאת בימים או שבועות. זו הייתה תקופה ! הגענו כאשר רובנו זרים איש לרעהו ובסיום התקופה גובשנו לגביש טהור ונוצץ.

ומכאן להדרכה והארגון: לא יכולנו לבקש משהו טוב יותר.על הידע של מיטל אין מה להרחיב. הוקסמנו כולנו מה-ר המתגלגלת ומהמנגינה של השפה המתנגנת, אך בעיקר נהנינו מהשלווה אשר לא גרעה כהוא זה מהאיכפתיות והדאגה.

ואם דיברתי על שלווה. איכפתיות ודאגה – הרי עופר הוכיח איך אלה משתלבים בארגון מופתי, ארגון היורד לרמת הפיתקית הנמסרת לנהג מונית, פתקית מנויילנת עם יעד נסיעה.

כאשר אני מרצה בנושא משפטי הנקרא "כינוס נכסי עיזבון", אני נוהג להציג שקופית שבה רואים כלב רועים האוסף / מכנס את עדר הכבשים ושומר עליו.

בזכות מיטל ועופר חשתי ביפן הרחוקה, יפן הכל כך זרה ושונה, ביפן אשר אין בה דוברי אנגלית – חשתי ביטחון כמו אותו שה בעדר היודע כי השומר הנאמן לא ייתן לו לאבד את חבריו, לא ייתן לו לאבד את דרכו.  

את דרכי המשפטית התחלתי כתובע פלילי. למדתי לנהוג בביקורתיות ולמצוא בכל אדם ובכל מצב עבירה, או לפחות חיסרון. בהתאם ישבתי היום ברכבת לאוסקה, עובר על הרשימה, מחפש ומחפש – ולא מוצא !

אין לי אלא לומר רק דברים טובים. הפכתם אותי לסניגור שאוהב את כולכם !

אריגאטו !