הפואמה הקיסרית אודות ביקור קבוצת " יפן – חוויה אחרת " ביפן

פרק ראשון: ובו יסופר איך היתה ההתחלה כשקבוצתנו נכנסה לפעולה

אוהיו גוזמיסו חברים יקרים,
הסתיים הטיול והגיעה שעת הסיכומים,
מתי,היכן ואיך את השלכת ראינו,
וכיצד קבלנו את יפן ויפן קבלה אותנו.

כלומר, יצאנו לטייל עם " יפן – חוויה אחרת "
אבל לא בדיוק ידענו מה זאת אומרת,
אך עכשיו כשהגיעה העת לסכם ולהסיק מסקנות,
ננסה להסביר כך שלא יהיו טענות.

הגענו ליפן בהמולה גדולה,
22 איש ואשה וזו היתה ההתחלה,
מקבוצת אנשים זה לזו זרים,
יחדיו הפכנו ל" חבורת המזמרים".

קבוצתנו מגוונת וכולנו כה שונים,
אך לבסוף מסתבר שכולנו די דומים,
יש בנו אוהבי סוסים, דגים חתולים וכלבים,
ואליהם מצטרפים חובבי ג'ירפות, ארנבות וחמורים.

יש בנו כאלה שהם כלום או הכל,
וגם חסידי ויסקי או סאקה ובכלל אלכוהול,
בקיצור לכל אחד יש כינוי משלו וחיה חביבה,
אך ביחד כולנו קרובים בגישה ובמחשבה.

את הטיול ביחד בכיף התחלנו,
ולדרך בששון ובשמחה יצאנו,
מלפנים הלנה מובילה בקרפיון
ועופר במאסף פוסע בגאון.

מיד למדנו שצריך לעמוד מאחורי הקו,
בטור ישר עם ראש וזנב,
במדרגות רק בצד שמאל עולים,
וסביבנו כולם יפנים ממושמעים ומסודרים.

וכך הפכנו לקבוצה מגובשת,
לפעמים קולנית ולרוב קצת רועשת,
כל עלה אדמדם מצלמים בהתרגשות,
ובלילות נופלים על מיטתנו בתשישות.

פרק שני : ובו יסופר כיצד טיולנו מתנהל
החל בבוקר ועד רדת הליל

השחר עדיין לא עלה,
וקבוצת "יפן – חוויה אחרת" כבר בפעולה,
הטלפון מצלצל זה הזמן להתעורר,
מי שמאחר – מאחור יישאר,

כבר שבע ועשרה ועופר סופר וסופר,
מי בא , מי חסר ומי עוד לא התעורר,
יש שאלות ובעיות ? עופר מיד פותר,
לכולם בכול עוזר ואבידות מאתר.

הלנה שואלת "כולם כבר מחוברים?"
ומיד מדליקים את כל המכשירים,
תאריכים, אירועים, סיפורים ומקומות,
אוי הלנה, מי יכול לזכור את כל השמות?

במדרגות הנעות אחרי הלנה דוהרים,
למעלה ולמטה ובכל מקום אנחנו ראשונים,
כולנו ביחד לרכבת מזנקים ומתיישבים,
וכך עם ה"סויקה" וה"ג'יי-אר" את יפן אנחנו כובשים.

כנראה שב"יפן – חוויה אחרת" מאמינים,
שאוטובוס צמוד זה רק בשביל סתם תיירים,
בשבילנו רק ימנוטה, שינקנסן והרכבת התחתית,
ומי כמונו את כל סוגי הרכבות מכירים אישית.

וכך טיילנו בטבע בתוך עלי שלכת אדומים,
הורדנו נעליים ושוטטנו בכל המקדשים,
אמרנו קוניצ'יבה בבוקר, בערב וללא סיבה,
ובמקדשי שינטו מחאנו כף וקדנו קידה.

במקום אותיות ציירנו אותות וקוים,
התרגשנו מסוגיהרה ושרנו שירי חנוכה בגן ילדים,
צלמנו עצי משאלות עם פתקים לבנים,
וטעמנו מאכלים עם שמות מוזרים.

לבשנו קימונו ושרנו "סקורה" ב"ריו-קן"
רחצנו ב"און-סן" ופגשנו את תנוקי החרמן,
נצמדנו לאסלות מחוממות ולשאר אביזרי התחת,
בעניין זה ברור שבקטע האנאלי יפן פורחת.

אמנם באוכל התעוררו קצת בעיות,
כי במרק נצפו עבמי"ם ולא אטריות,
בחייזרים שבצלחת נלחמנו עם מקלות,
אך בחמ"ל שלנו נרשמו גם נצחונות.

למדנו שביפן הקקי מתוק וטעים,
ושמשעועית מתוקה ואורז הכל מכינים,
משרוך נעל ועד עוגות וממתקים,
פה השמיים הם הגבול והיפנים ראשונים.

הגענו למקדש "יוניקלו" והשארנו כספנו מנחה,
ומיד לבשנו את מעילי יוניקלו בגאווה,
הו יוניקלו !יוניקלו ! מה רבה תפארתך,
כולנו כאחד עפר לרגליך.

וכמובן שטיולנו היה חסר משמעות וללא ערך,
אלמלא חווינו את המצאת המאה של"יפן-חוויה אחרת",
ברור שמדובר בהמצאה גאונית ונהדרת,
הלא היא המצאת משפחת המזוודות המאושרת.

מה רבו הצער, הכאב והתוגה,
בהגיע רגע הפרידה העצובה,
כשמזוודה, טרולי ותרמילון הפעוט הופרדו,
ובודדים בדרכים, לרחבי יפן נשלחו.

לבנו נשבר וכה קשים היו הגעגועים,
עד לשובם של שלושת הגוזלים,
ומה רב האושר ורבה השמחה,
כאשר סוף סוף התקבצה כל המשפחה.

ולא נשכח לציין שביפן קורים גם ניסי חנוכה,
אי אפשר לאבד פה דבר, כי הכל חוזר בשלום חזרה,
כובע, בן אדם או מצלמה,
ואפילו מי שנופל לבריכה.

פרק שלישי – ובו לכולכם נאמר שלום
ותודות למי שהביאונו עד הלום

לא נפרט את כל החוויות, השמות והמקומות,
הרי את זאת יעשו כותבי הזיכרונות,
מה לעשות שאצלי כל השמות מתבלבלים,
ועל כך יסלחו לי כל 8 מיליון האלים.

אבל היה רגע אחד בלתי נשכח ומיוחד,
אותו אנצור בליבי לעד,
מפגשנו עם אנשי "בית שלום" המדהימים,
שחבקו אותנו בחום ואהבה והיו נפלאים.

נדהמנו מאהבת ישראל הגדולה,
ובכינו לשמע שירת המקהלה,
אלי אלי שלא יגמר קשר זה לעולם,
ומי ייתן ותמיד נשמע את קולם.

ועכשיו בוודאי הנכם מבינים,
לאור כל הסברינו המפורטים,
ולאחר שבדקנו מה זאת אומרת
ברור מדוע "אקספלור ג'פאן" היא חוויה אחרת.

תודה לך הלנה – סאן החביבה,
עבור התיאורים המקצועיים, הסיפורים וההדרכה,
תודה לעופר- סאן שברגישות שמר עלינו כתרנגולת,
למרות שכבר יש לנו שיבה בכרבולת.

תודה לך יפן, דומו אריגטו,
לטוקיו, הירושימה, נארה וקיוטו,
תודה לכל העיירות עם בתי העץ והמקדשים,
לנהרות ולעצים האדומים,

תודה למומיג'י תודה לחנויות הקטנות עם שלל הצבעים והמזכרות,
ולכל היפנים שקבלו אותנו בסבר פנים יפות,
בקיצור, סיונרה לארץ השמש העולה,
ולכולכם חברינו השותפים לטיולנו המופלא.

זהו "גוזיימלך", הגענו לסיום הבלתי נמנע,
להתראות יקירים בטיול הבא,

מאתנו,
יונינה- סאן
ויורם – סאן
שאוהבים אתכם מאוד