טיול ליפן עם אילה ואודי
איילודי היקרים.
בשבועיים וחצי שהיינו ביפן למדנו הרבה. למדנו שיפן היא ארץ של ניגודים ופרשנויות. הם אומרים שהעיקר הוא המאמץ, אבל אם לא הצלחת זה סימן שלא התאמצת מספיק. אז בעצם ההצלחה היא מה שחשוב, אבל הם לא אומרים. אצלנו העיקר הוא ההצלחה ולא משנה איך אתה משיג אותה. היפנים מודדים את הכל "בערך", אבל אם הרכבת של 9:22 תגיע ב-9:23 הם יפטרו את הנהג. אז בעצם הדיוק הוא מה שחשוב, אבל הם לא אומרים. אצלנו אומרים על הכל בדיוק ומזל אם זה יוצא בערך…. ביפן אם מוצאים פח אשפה זה כמו פרח במדבר. אין פחים,אבל אין גם לכלוך! אצלנו….. טוב נו, מה אפשר להגיד? היפנים אומרים גם שאין שלמות אבל הם לא מכירים את איילה ואודי! הם וואבי וסאבי. הם שלכת ופריחה. הם משלימים אחד את השניה בצורה מושלמת. נעלמים לכמה דקות וחוזרים עם כרטיסים או חטיף או הפתעה אחרת. מכוונים אותנו בדיוק כזה שאני לא חושבת שבבית הפרטי שלי הייתי מצליחה להדריך מישהו כל כך בדייקנות. ליום הראשון שלנו בטוקיו קראו "היום העייף" עם נימה של תקווה שבימים שיבואו נהיה ערניים יותר. אם היינו יודעים אז מה שאנחנו יודעים עכשיו, "שביום עייף" היינו הכי פחות עייפים מכל השבועיים. 21 זקנים שהברכיים והגב הקולקטיביים שלהם זועקים לטיפול שיאצ'ו שגם לזה לא היה לנו זמן. אפילו אחד הקרפיונים שבק חיים. בשמש, בגשם, בגנים ובמקדשים, בים וביבשה דרך הריחות והצבעים של השווקים ועיירות קסומות הובילו אותנו. ההתלהבות שלכם להראות לנו כמה שיותר מהארץ שאתם כה אוהבים הדביקה את כולנו. ראינו את יפן דרך העיניים שלכם – היופי של הנוף השאול והאמיתי, האנשים המיוחדים, התרבות, המנהגים וגם השפה. אם ישאלו אותנו בבית אם למדנו קצת יפנית נגיד להם על ה"קובאן" שלא הולכים אליו לקבל פטור מהצבא וה"שינקנסן" שהוא לא סוג של נקניק חזיר. על JR שזה לא ההוא מדאלאס ושאפשר ואפילו כדאי לטעום סאקה עם קקי ולקנח עם עוד קקי! ושבכלל יפנית היא שפה קלה. אפשר ללכת לדפאטו לקנות ג'קטו ואם תעלה באסקלאטו תמצא גם פאג'מה יפה ועל הכל תקבל רסטו! ואם אתה לא מסתדר עם המקלות במסעדה אפשר לבקש "פורקו". עם קצת אנגלית אפשר לדבר יופי של יפנית. התפשטנו באונסנים וחלצנו נעלים במקדשים. גילינו שצריך תואר אוניברסיטאי כדי להפעיל את האסלות. ואם מישהו פעם יגיד שהיפנים הם אנשים קרים, נוכל להשיב להם שאנחנו יודעים בוודאות שלפחות יש להם תחת חם. אם מישהו ירצה להשקיע ביפן יש כמה הצעות2 -מפעל לצ'ופסטיק חד פעמיים. -מפעל למגבונים חד פעמיים. -מכבסה למגבונים רב פעמיים. -מפעל ליצור דגמי מנות מפלסטיק. -מפעל למדי עבודה. ואם אין כסף להשקיע אפשר סתם לעבוד כגנן,אבל צריך לזה גם הכשרה לבניית קונסטרוקציה. את כל זה למדנו מכם ועל הדרך הכרנו אנשים נפלאים גם יפנים וגם ישראלים. באמת באמת חוויה אחרת! יקח לנו זמן לעכל את הכל. נעבור על התמונות ונזכר בדברים הקטנים שאולי שכחנו מתחילת הטיול. את בחינת הבגרות נשאיר עד שנספיק לעבור על התקציר שתשלחו לנו. עוד דוגמה של הנתינה שלכם. בשבילנו אתם יפן ויפן היא אתם. הזכות שלנו להכיר אתכם ולבלות אתכם בשבועיים האלה וכמובן גם אחד את השני, חבורת הסמוראים הכי חביבה שיפן אי פעם ראתה. כפי שאמרתי, היפנים לא יודעים מה זו שלמות אבל אנחנו כן!
דואומו אריגאטו גוזאימאס, מכולנו מכל הלב.