סיכום נסיעה ליפן                                                   1.12.2022

שלום מטיילים יקרים, שלום הלנה, שלום עופר,

אני חושב שאני מייצג את כולנו בתחושה שזכינו בטיול מקסים, עשיר באירועים, חוויות ובמידע אין סופי. נכון, כל הגוף שלי תפוש, הגב מכופף, הברכיים חורקות ושרירי התאומים כבר לא תאומים, לפחות במראה.

לא אצליח לעבור על כל האירועים שנמשכו 17 ימים ברוטו כולל טיסות שגם עליהן אפשר לדבר. אציין בהמשך רק שתי הרפתקאות יוצאות דופן.

הביקור ביפן הותיר אצלנו רשמים (לא לפי סדר החשיבות) של נופים מדהימים, שלכות של גלויות צבעוניות, מוזיאונים מיוחדים, אוכל מרתק באסתטיות ורוב הזמן גם טעים מאוד,  אנשים שונים ומיוחדים שמגלים דרך קבע אדיבות, מרחצאות, ניקיון מופתי גם ברחובות, רובוטים שמפנים את שאריות ארוחת הבוקר ללא מבט כועס, רכבות מהירות ומדויקות, מרכזי קניות אין סופיים, ארכיטקטורה אורבנית מרתקת, מסעדות עם המחשות פלסטיק של מהות האוכל. מה פספסתי? כנראה הרבה..

הרחיצה בעירום הייתה אירוע מסקרן. נכנסים לאמבט מסורתי – אופורו (OFURO) או אונסן (ONSEN) לבושים בלבוש מסורתי שבקושי נסגר. עם זה לא הייתה לי בעיה, אבל מישהו הפיץ שמועה שהשיער אצל היפנים "שם" חלק. מישהו אצל היפנים הפיץ את השמועה שהשיער אצלנו "שם" מסולסל. כולם נהרו לבית המרחץ לבדוק את התופעות. יפאני אחד נעץ בי עיניים (הוא השתמש במראה שמולו). הוא היה המום מהמראה. שיערות על הידיים, על החזה, על הגב, על הכתפיים ואז מלמל משהו ביפאנית. לפי גוגל טרנסלייט הוא אמר: נתנו לי מזון להאכיל את הדגים אבל לא נתנו לי אוכל לקופים..

אירוע אחר שגם הוא קשה להבנה הינו חליצת הנעליים. לא פשוט! אדם מערבי צריך כישורים של אינטליגנציה גבוהה, חוש טכני, זיכרון, מנהיגות, וזוג גרביים ללא חורים. במקדשים זה יחסית קל. כל שעליך לעשות הוא לחלוץ את נעליך לפני עלייתך על ריצפת העץ, אבל לא לדרוך יחף במקום בו חלצת את הנעליים. ביציאה מהמקדש התהליך הוא הפוך. צריך רק לזכור עם איזה נעליים הגעת.

בבית ההארחה זה מתחיל להסתבך. נעלי המבקר, כמו במקדש – עד הכניסה והמדרגה לקראת משטח העץ. משם, נעלי בית עד החדר במלון או חדר השינה בבית ההארחה. שם חולצים את נעלי הבית. בשירותים, וכאן הסיבוך, יש נעלי בית טמאות ומיועדות לרצפת השירותים בלבד!!! תיאורטית, העניין נראה פשוט. צריך רק לזכור מה התחום המיועד לכל נעל. את ההחלפות צריך לבצע בצורה חלקה כך שאף נעל לא תיגע חס ושלום בתחום לא שלה. באופן מעשי היו מקרים קשים של פשלות.

השמועה מספרת על אחד המטיילים (מקבוצה אחרת כמובן), שהסתובב ערב שלם עם נעל בית לשירותים על רגל שמאל וסניקר אדידס על רגל ימין. ישראלה טוענת שבלילה, מתוך שינה כמובן, תפשתי לה את הקרסול וניסיתי בכוח להלביש לה כפכף.

אכן, מראות קשים…

למרות הכל הגענו עד הלום. תכנון הטיול והלוגיסטיקה המורכבת היו לדוגמא ולמופת. אמנם ניהול המצבים והתיאומים היו אמורים להיות שקופים עבורנו, אבל ראינו והערכנו את המאמצים שנדרשו להכנת והרצת טיול שהתנהל בקונצפט שונה מהמקובל.

עופר – אדם בעל אנרגיה אין סופית, ידע מקיף על הכול, זיכרון יוצא מן הכלל, ושותף לסינרגיה הנפלאה עם הלנה. תמיד נתת לנו תחושה שהכול פשוט וזורם כמו בטיול שנתי לסחנה. גרמת לנו לשנוא מדרגות נעות. כל אימת שהגענו אליהן, אתה תפסת "טורבו" ועם התרמיל הכבד על הגב, עלית בטיסה במדרגות המקבילות והותרת אותנו מאחור, מיואשים ועדיין מקווים שתתעייף ותוריד מעט את הקצב.

הלנה הנפלאה – כבשת את לבנו. את נינוחה, מלאה בידע ומתקשרת עם המקומיים בחינניות ועוד ביפנית שוטפת. אהבנו! איזו סבלנות! חיוך נעים כל הזמן חמימות ויכולת הקשבה נהדרת. אני אישית סיפרתי לה סיפורים בזמן ההליכה/ריצה כל 10 דקות פנתה הצידה והסתירה ממני בליעת כדור נגד כאבי ראש.

תודה ענקית ולהתראות בטיול הבא!

 יהושע פרנקל – כפר סבא