הי עופר  ומיטל חביבינו.

דברתי רבות עם עליה על  הזכות שהייתה לנו  לחוות במחיצתכם ושאר אנשי הקבוצה את  החוויה היפנית. זו חוויה רבת פנים ,  רבת חושים ,  לעתים מהממת ומציפה , לעתים מצריכה הסתכלות קשובה . אכן יש קסם רב!

בתרבות זו   שהינה כה שונה   מזו שלנו.  ברור  שללא  תיווך ופרשנות  שלכם , היינו מחמיצים  רבות.   הרי ברור שהמראה  כל כך תלוי בהבנה .

הצלחתם לשלב מראות נוף למכביר ואתרי חובה   עם פכים קטנים של החיים כפי שחייתם אתם   וחיים היפנים. חווינו בזכותכם את העיר הגדולה  על עוצמתה  ואת הכפרים הקטנים ,  את המונומנטים האדריכליים עתירי דמיון ואת היצירות  המוזאוניות ענינות הטעם , את האסטטיקה ואת תרבות ההמונים. נחשפנו קצת לאישיות היפנית, הענובה  והמשוחררת ,המאופקת והגלויה , המקדמת בברכה והשומרת על צינעה .

אהבנו את טיולי הבוקר המוקדמים , כסיפתח לגודש שציפה לנו  במהלך היום . אהבנו את ההתנידות  שהייתה חוויה בפני עצמה, ושאפשרה לנו  לנוע בחופשיות  מעוררת קנאה  ממקום למקום.  אהבנו את המלונות ,  חלקם במקומות הומי אדם, חלקם ריוקאנים בנופים  מעוררי פליאה .

חשבנו שהתמזל מזליינו שהטיול שלנו זרק אותנו מיד  אל ההמולה ונחשולי בני אדם ורק בהמשך אל נופים פסטוראלים . נוצרה לכן מזיגה טובה של אינטנסיביות ורגיעה .

וכן הרגשנו שיש מי ששומר עלינו . זו הרגשה מיוחדת למי שתמיד אחראי   לאחרים ,  לילדים שלו , לתלמידים שלו ,למטופלים שלו , למי לא ?.זו באמת הרגשה  מיוחדת .

אז זה במקום להשיב על  משוב משמים  בו היינו מציינים רק תשבחות .

בתודה  מקרב לב 
עליה ונתן