על מים, מלפפונים ואושר - פולקלור יפני מרענן לעונת הקיץ החמה | דר' הלנה גרינשפון
בימים החמים והיבשים של הקיץ המזרח תיכוני משתוקקים אנו לקרירות וצלילות של המים, למגעם המלטף והמצנן, לקולם המרגיע. ונדמה כי החורף לא יגיע לעולם והגשם לעולם לא ישטוף את האדמה הלוהטת… באותה העת, מגיעים מיפן דיווחים על שטפונות הרסניים ונהרות העולים על גדותיהם, על בתים נשטפים וגשרים קורסים תחת גשמים כבדים.
מים יכולים להיות גם ברכה וגם סכנת חיים, והיפנים חיים בין שני הקטבים הללו. האיים היפניים מוקפים בימים, האדמה ההררית מרושתת בנהרות וזרמים, עונות השנה שופעות גשמים – כך שאין זה מפתיע שמאז התקופות הקדומות התפתח ביפן יחס מיוחד ומורכב אל עולם המים.
באמונות המקומיות (שהתמזגו במהלך מאות השנים עם הדת הבודהיסטית), אלים הקשורים למים והמכונים סויג'ין (SUIJIN) מהווים קבוצה של אלים עוצמתיים במיוחד. הם נחשבים לאחראים על דיג ופריון, שני מקורות של חיים ושפע. בארץ דלת משאבים כמו יפן, שפע אינו דבר של מה בכך, ועל כן הוא מזוהה עם אושר, מזל ושמחה – וכמובן, לא פעם תלוי בגחמות האלים.
כך, למשל, "שבעת אלי האושר" – חבורה עליזה של אלים שמקורם במסורות דתיות שונות, הן המקומיות והן המיובאות. לפי האמונה שהתגבשה סביבם ביפן, שבעת האלים מפליגים על ספינת המזל שלהם ברחבי יפן כדי להפיץ אושר ושפע בקרב תושביה. הילדים שמים ציורים של הספינה (שזכתה לכינוי "בולעת הסיוטים") מתחת לכריותיהם בליל ראש השנה היפני – מאמינים כי זה ירחיק חלומות רעים וימשוך מזל טוב למשך כל השנה החדשה.
יש רק אישה אחת בחבורת האלים המרשימה הזו, והיא בנזאיטן (BENZAITEN) מרובת הידיים, שמזוהה עם למידה, אומנות, ומוזיקה – אותם דברים שזורמים בחופשיות, כמו המים. מקדשים המוקדשים לאלה ממוקמים לרב לצד גופי מים כגון זרמים, נהרות, אגמים ואף תעלות השקיה של שדות אורז.
נחשים ודרקונים משרתים את בנזאיטן כשליחים, והם מסוגלים להביא גשם ולשלוט ביבולים. בשונה מהדרקון האירופאי שמזוהה עם אש, הדרקון היפני (חיה מאגית שמקורה בסין) קשור קשר הדוק ליסוד המים. הוא חי בימים ונהרות ונשימתו הופכת לעננים מלאי גשם. סיפור אחד מהמאה ה-8 מספר על נזיר רשע שכלא דרקון בתוך צנצנת ובכך גרם לבצורת קשה בכל חבלי הארץ. רק כשנזיר נאור הצליח להסיר את הקללה ולשחרר את הדרקון, חזרו הגשמים להפרות את אדמת יפן. שוב בשונה מאחיו המערבי שידוע במעשי אכזריות כלפי בני האדם, הדרקון היפני הוא ייצור עוצמתי אך מטבעו טוב לב ונדיב; בציורים רבים הדרקון מוצג כשהוא מחזיק בידו כדור – אין זו אלא אבן יקרה להגשמת משאלות. מלך הדרקונים חי בקרקעית הים, וארמונותיו ידועים בפלאי תבל מגוונים. בני אנוש שמתמזל מזלם להגיע לארמון התת ימי, מגלים כי יום אחד באירוח הדרקון הינו שווה ערך למאה שנים בעולם של בני האדם.
לדרקונים קשר מעניין לקרפיונים, הקוי (KOI). אגדה סינית מספרת על קרפיון אמיץ במיוחד ששחה, כנגד כל הסיכויים, במעלה מפל גדול ומסוכן. כשראו זאת האלים, החליטו לתגמל את הקרפיון והפכו אותו לדרקון. הסיפור מסמל את חשיבות המעלות של אומץ והתמדה, שאומצו כערכים יפניים מרכזיים. לא במקרה את חג הבנים, שנחגג ביפן בחודש מאי, מציינים עם דגלונים בצורה של קוי, הקרפיון החזק והאמיץ.
הקרפיונים לא רק מקשטים את הבתים בחג הבנים אלא גם ממלאים (בגרסתם האמיתית) כמעט כל גוף מים ביפן – בריכות מעוצבות בגנים היפניים, תעלות לאורך רחובות עתיקים או טירות. זנבות של ייצורים מיתיים עם ראש של נמר וגוף של קרפיון מקשטים את גגות המקדשים והטירות ברחבי יפן, כדי למשוך גשם אל מחוזותיהם ולהגן על המבנים מפני אש ושריפות.
לא רק ישויות אלוהיות ממלאות את מי הימים והנהרות של יפן. כבר בתקופות הקדומות, נצפה שם שפע של ייצורים שובבים ואף מסוכנים. אולי המפורסם ביותר ביניהם הוא הקאפה (KAPPA) שד הביצות, שלו קשר הדוק לעולם המים. הקאפה מתואר כיצור ירקרק בגודל של ילד אנושי, עם פני צב, קשקשי דג וצלחת מלאה במים על ראשו. המים הם מקור עוצמתו של הקאפה, וכאשר הצלחת מתייבשת הקאפה מאבד מכוחותיו ואף עשוי למות. הקאפה ידוע באהבתו הבלתי מרוסנת למלפפונים, ואחת הדרכים לרצות אותו היא להציע לו מלפפון טרי ומרענן. הקאפה מתמצא היטב בצמחי מרפא והנו בעל כוחות מרפא. באזורים מסוימים ביפן היה אף נהוג לשים בתוך מי הנהרות והאגמים מלפפונים עם שמות של קרובי משפחה חולים, כדי שהקאפה המרוצה יסייע בהחלמתו של אותו קרוב משפחה.
אך לקאפה גם תחביבים פחות ידידותיים. מאמינים כי הם נוהגים לארוב לבני אדם לצדי גשרים ולמשוך אותך למים העמוקים. עד היום שלטים עם דמות הקאפה ממקומים לצדי נהרות ובריכות כדי להזהיר ילדים מפני סכנת טביעה. באחד מהרישומים המחוזיים מהמאה הקודמת מופיעה הזהרה מפני קאפה צעיר החשוד בתקיפת סוסים – באותה התקופה תועדו כמה מקרים של טביעת סוסים במי ביצות, מסיבות שנותרו לא ברורות לחלוטין.
על אף נטיותיו הפוגעניות, הקאפה הוא קל יחסית לפיוס. למעט מלפפונים, הוא רגיש להפגנה של נימוס – כאשר קדים בפניו הוא לא מסוגל שלא לקוד חזרה, ואז המים שבצלחת שעל ראשו נשפכים והוא נאלץ לסגת לכדי למלאם מחדש. אומרים כי גם שומשום רגיל יכול להרחיק קאפות בהצלחה רבה. כך שאם יש לכם במלאי מלפפונים טריים ושומשום – אתם יכולים להיות בטוחים כי הקאפה לא יהווה סכנה ממשית.
לא כך המצב הוא עם נורה-אונה (NURE-ONNA) – "האישה הרטובה". עם ראש של אישה צעירה וגוף של נחש, נורה–אונה נוהגת לשהות שעות ארוכות על חוף הים, כאשר היא רוחצת ומסרקת את שיערה הארוך והשופע. שיער נחשב לאחד הקריטריונים החשובים של יופי נשי ביפן, וטיפוחו – לאחד העיסוקים האהובים על האישה. ואל להפריע לנורה-אונה לשחק בשיערה הרחוץ! כי מי שייעשה זאת ייטרף כהרף עין וללא חמלה. לעתים הנורה-אונה מופיעה בדמות אישה עם מראה רגיל למדי, למעט כך שהיא כולה ספוגה במים ועל שפתיה חיוך זדוני קטן. חשוב מאוד לזהותה לפני שהיא מחזירה לעצמה את זנב הנחש וחונקת את מי שהעז להתנגד לה.
נשים מככבות בפולקלור היפני כדמויות הטומנות בתוכן סכנות רבות – ושוב נשקפת כאן קרבתן למים ההפכפכים. מספרים על אונייה שהגיעה לאחד מחופי יפן לאחר שנקלעה בלב הים לסערה ארוכה, במהלכה אזלו כל מי השתייה. כאשר המלחים העייפים והצמאים ירדו אל החוף, הבחינו באישה יפה הנושאת דלי גדול עם מים מתוקים. "שאבתי מים קרים מהבאר הסמוכה", היא אמרה בקול רך, "אשמח לחלוק אותם עמכם". אך אחד המלחים הוותיקים שהכיר היטב את האזור נזכר כי אין בסביבה אף לא באר אחת, והורה לכולם לעלות מיד חזרה לסירה. כאשר התרחקו מעט מהחוף, הביטו המלחים אחורה וראו את האישה החביבה רודפת אחריהם עד לקו המים ושם הופכת לדג ענק שממשיך לרדוף אחרי הסירה בעודו מנסה לתפוס את הדופן עם שיניו החדות… אך לשווא, הפעם.
כך מגלמים הסיפורים והאגדות את הדואליות הגדולה ביחס לעולם המים ביפן – פחד ותקווה, סכנה ונחמה. חסותם של האלים והאלות, נדיבותו של הדרקון הכל-יכול, הפכפכות האופי הנשי, וכמובן, אמונתם של היפנים בכוחות הטבע, הופכים את הפחדים והתקוות הללו לבמה להתרחשויות מסתוריות עם הלקחים הפשוטים של החיים. לא להתגרות בכוחות הטבע ולהכיל את כל ביטוייו, להיות מנומסים גם אם עומד מולכם שד ירקרק, ומעל הכול – לא להפריע לאישה ברגעי זמן האיכות שלה עם עצמה.
בזאת נאחל לכולנו קיץ רענן ונינוח, מלא בשפע, אושר וטוב לב.
