פיסת יפן במחיר מבצע! מבט חטוף על הצלחת הרשתות היפניות בישראל
פנקס כתיבה חסין למים; סט גרביים לרגלי שולחן וכיסאות; ספוגית לבניית תלתלים, ועוד כ-40,000 מוצרים בעיצוב מינימליסטי ובשילוב מוסר עבודה קפדני –החבילה הלוהטת הזו עשתה עלייה לישראל בימות הקיץ החמים ובליווי רעש תקשורתי גדול בדמותם של שני מותגי חנויות: דייסו (DAISO) ומיניסו (MINISO). רשתות יפניות אלו מתיימרות לספק לא רק גיוון מסחרר של מוצרי צריכה בסיסיים יותר או פחות במחיר אטרקטיבי, אלא גם, למרבה השמחה והסקרנות, פיסה של יפן.
הרי מה יותר יפני ממינימליזם או מכיס לכרטיסי אשראי בצורה של פלח אבטיח? כבר מהדיווחים הראשונים של ערוצי התקשורת אנו לומדים כי בטריטוריה יפנית זו, המנכ"ל מסדר את המדפים לצד העובד הפשוט; כי כל העובדים נדרשים ללמוד מילות נימוס ביפנית; כי המלאי מתחדש מדי יום, וכל זה – במחיר חלומי.
דייסו נוחתת בישראל
רשת דייסו פתחה את דלתותיה לקהל הישראלי ביולי, עם הסניף הראשון שנפתח ב"סי מול" באשדוד. כבר ביום הראשון פקדו את הסניף מאות לקוחות, וכחודשיים לאחר הפתיחה העניין בהיצע היפני אינו מראה סימני דעיכה. זמן קצר לאחר פתיחת הסניף הראשון, התלהבות אחזה במאות תושבי רעננה, כאשר סניף נוסף נפתח בקניון רננים, וזו לא פסחה גם על ראשון לציון, המיקום השלישי (והאחרון לעת עתה) בהתפשטות הישראלית של הרשת. דייסו אמנם מציעה את כל מוצריה במחיר נמוך להפליא העומד על 10 שקלים למוצר, אך כדאי לדעת כי ביפן המחיר נמוך עוד יותר, שם עלות כל מוצר היא 100 יין – כ-4 שקלים בלבד.
"דייסו" החלה את דרכה ביפן בשנות ה-70 כדוכן רחוב למכירת פריטים זולים לשימוש יומיומי. בשנות ה-90 היא הפכה לרשת חנויות מובילה המציעה מגוון של מוצרים במחיר קבוע של 100 יין. הרשת נחשבת לאחת החלוצות של תעשיית ה"חנויות של 100 יין" הנפוצות מאוד בכל רחבי יפן. חנויות אלו מציעות היקף פריטים עצום – מכלי מטבח וחומרי ניקוי לקוסמטיקה ואביזרי אופנה, כלי הגשה, מוצרי כתיבה, פריטי עיצוב ביתי או כלי עבודה בגינה, כל זה נמצא על מדפיהן האינסופיים, יחד עם נשנושים, תבלינים, רטבים ובקבוקי שתיה קלה. שורה תחתונה – אלה הן חנויות שיש בהן ה-כ-ו-ל, או כמעט הכול. קהל הצרכנים גם הוא רב גוני, כאשר בחנויות ה-100 יין ניתן לפגוש עובדי צווארון לבן מסוגננים הקופצים לקנות מאפרת כיס, עקרות בית סולידיות עם סל קניות מלא בתכשירי ניקוי, תלמידות בית ספר מצחקקות התרות אחר קלמר חמוד בתוך השפע המצועצע, פועלי בניין מחוספסים המעמיסים שקיות צ'יפס וכפפות גומי, או תיירים נלהבים המצטיידים במתנות ליקיריהם המחכים בבית.
יפן זה פה!
"מיניסו", רשת נוספת שנכנסה זה עתה וזכתה לכינוי "ענקית האקססוריז", התמקמה בלב תרבות הצריכה הישראלית – בקניון עזריאלי שבתל אביב. מיניסו ישראל הבטיחה לפתוח עוד כ-7 סניפים במהלך השנה הקרובה, ועוד כמה עשרות בעתיד הקרוב. "יפן זה פה", הצהירו הכותרות כשדיווחו על המוני ישראלים המסתערים על הסניף הראשון. כ-70% מהמוצרים ברשת נמכרים במחיר של עד 20 שקלים, כאשר הרעיון הוא להנגיש לקהל הרחב מוצרי עיצוב ואביזרים באיכות טובה, תוך בניית רווחיות על בסיס מסה ולא על עלות. נראה כי עם ישראל קיבל את הבשורה, ולפי סלי הקניות מסתמן כי גם לשבעת הסניפים המתוכננים תהיה קבלת פנים אוהדת.
במקביל לקריאות השמחה עלו גם תהיות בדבר יושרה של הרשת במיתוגה העצמי כיפנית, ובשימושה בלוגו הנראה דומה מדי ללוגו של יוניקלו (UNIQLO) – עוד חברה יפנית שזכתה לאהבת אמת של צרכנים ביפן ומחוצה לה. מיניסו (או בשמה הסיני המקורי מייסו MEISO) היא למעשה שיתוף פעולה סיני-יפני עם מטה ראשי הממוקם בגואנגג'ואו שבסין. מתחילת דרכה ב-2011, הרשת בחרה לשווק את עצמה כיפנית, ובססה את הפרופיל המותגי שלה על רעיונות של פשטות, טבעיות ואיכות – שילוב שמזוהה עם מספר מותגים יפנים חזקים. על אף האשמות בזיוף האיכות היפנית ובניצול המוניטין של חברות יפניות אחרות (ביניהן דייסו), נראה כי המיתוג צלח, כאשר הרשת מפעילה היום סניפים ביותר מעשרים מדינות ונחשבת לחלוצה בנישה השיווקית שלה. הצטרפותה של ישראל לשורה הארוכה של יעדי הרשת רק מחזקת את העובדה כי "לא כל דבר מינימליסטי יפני הוא".
מזה יותר מעשור יפן מהווה מוקד משיכה עבור אלפי ישראלים הצמאים ליעדים מעניינים, מאתגרים ומפנקים גם יחד. עשרות טיולים מאורגנים ליפן יוצאים מדי עונה אל ארץ השמש העולה, עשרות מסעדות ודוכני אוכל יפני נפתחים ברחבי המדינה, עשרות הרצאות וסדנאות בנושא יפן מתמלאות על ידי ישראלים מסוקרנים. התרבות החומרית היפנית היא אחד ממקורות ההשראה עבור הישראלים – האיכות, ההקפדה על הפרטים, העיצוב היצירתי , כל אלו הופכים חפצים יפניים יומיומיים לאובייקט התפעלות של ממש. שלל מוצרים, ממקלות אכילה מתקפלים ואריזה של כדור אורז (המאפשרת לאצה להשאר טריה ופריכה), למתקן לעטיפת מטריות רטובות ועד אסלות ממוחשבות, בונים את תדמיתה של יפן כארץ של נוחות ומקוריות, איכות וטעם. זו בדיוק הפיסה שמביאות לנו רשתות יפניות כמו דייסו ומיניסו.
אז איך לא נסלח להן על כך שהמחיר המוצע בישראל גבוה כמעט פי שלוש מזה ביפן? איך לא נעלים עין מניכוס היפניות על ידי רשת סינית בניהול חלקי יפני? נסלח ונקנה, נקנה ונסלח.
