חידת הקיסרים של יפן | פרופ' ניסים אוטמזגין
באפריל 2019, בגיל 85 ולאחר 30 שנות שירות, הקיסר אקיהיטו, או הייסאיי כפי שהוא ידוע ביפן, החליט לפרוש מתפקידו עקב בעיות בריאותיות ולהעביר את הבכורה לבנו הבכור. הייתה זו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הקיסר היפני פרש מהתפקיד ביוזמתו. החלטתו של הקיסר הכתה גלים ועשרות אלפים צבאו על דלתות הארמון בדצמבר 2018 לשמוע את נאומו האחרון. על פי הודעת הארמון, הוא היה הקיסר ה- 125 בשושלת הקיסרית של יפן.
שושלת המלוכה היפנית נחשבת לעתיקה ביותר בעולם ונמשכת לפחות מאז המאה השישית לספירה. הקיסרים היפנים סימלו, במעשיהם ובטקסים אותם הם קיימו, את מאפייני התקופה בה הם חיו. הם נחשבים למייצגים נאמנה את המשכיות המסורת היפנית אך גם שיחקו תפקיד מרכזי בזמנים של שינוי תרבותי. כך לדוגמא, בתקופה המודרנית, הקיסר מייג'י (1867-1912) סימל את התעוררותה של יפן מקיפאון מדיני ארוך וצעידתה המהירה אל עבר המודרניות במחצית השנייה של המאה ה- 19. הקיסר הירוהיטו, חזה מכסאו בכניסתה של יפן למלחמה ההרסנית ביותר בתולדותיה, בתבוסתה הכואבת, ובשיקומה המוצלח. בנו, הקיסר אקיהיטו, כיהן בזמן שיפן כבר הייתה לאחת הכלכלות המובילות בעולם שמקפידה להתנהל כדמוקרטיה שוחרת שלום. זאת אומרת, גם אם קיסרי יפן אינם מחוללי התקופה, דרך סיפורם ניתן ללמוד על ההיסטוריה, החברה, והתרבות היפנית.
אחת השאלות המעניינות לגבי הקיסרות היפנית היא מדוע המוסד שרד במשך תקופה כל כך ארוכה? מהו סוד כוחה של הקיסרות היפנית וכיצד היא שרדה כל כך הרבה זמן? לפני מאה שנים היו קיימים קיסרים במדינות שונות ובהן גרמניה, רוסיה וסין אך כיום נותר רק קיסר אחד בעולם. לקיסרות היפנית גם אין שם כי היא השושלת היחידה שקיימת בזיכרון ההיסטורי של היפנים ולכן לבני המשפחה הקיסרית אין שם משפחה.
אחת התיאוריות המעניינות גורסת שהקיסרות היפנית שרדה מכיוון שלקיסרים היפנים לא היה כוח! בניגוד למלכים ולקיסרים בארצות אחרות, הקיסרים היפנים לרוב סמליים. הם לא ניהלו מלחמות, לא יזמו מדיניות, לא שפטו, לא חוקקו חוקים ולא ניהלו את המדינה. את הפונקציות האלה מילאו אחרים ששלטו בשמו של הקיסר. ניסיונו של קיסר אחד, גו-דאיגו במאה הארבע-עשרה לשלוט במדינה על פי הדגם הסיני הביא להדחתו, לפיצול זמני של המשפחה הקיסרית ולמלחמת אחים שנמשכה 56 שנים והסתיימה בניצחונו של השוגון. כך שהתחרות הייתה בין אלה שרצו לייעץ לקיסר או לשלוט בשמו – בלי באמת צורך לחסלו ולקחת את מקומו. השניות הזו במבנה הכוח ביפן לא חריג רק לקיסר אלא מוצאים זאת במערכות שונות – מעסקים, דרך אוניברסיטאות ועד הפרלמנט.
בהרצאה שתתקיים ביום שני ה- 1.2.2021 אתמקד בחייו של הקיסר שוו'ה, או הירוהיטו כפי שהוא ידוע במערב. הקיסר שווה חי בתקופה רבת תהפוכות. הוא הוכתר לקיסר בשנת 1926, בזמן שיפן כבר הייתה מדינה מודרנית וחזקה שניצחה במלחמה את סין ואת רוסיה והחלה להשתלט על שכנותיה. עד למותו 63 שנים לאחר מכן, יפן הספיקה להיכנס למלחמה ההרסנית ביותר בתולדותיה, להיות מופצצת בפצצות גרעיניות, להיות תחת כיבוש אמריקאי, להפוך לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ולבנות את עצמה מחדש כמדינה דמוקרטית ושוחרת שלום. מה היה תפקידו של הקיסר הירוהיטו בכל ההתרחשויות הללו וכיצד הוא שרד את תבוסת מדינתו במלחמת העולם השנייה? מהו סוד כוחה של הקיסרות היפנית ומדוע היא קיימת כל כך הרבה זמן? מהם תפקידיו של הקיסר ביפן של אחרי המלחמה וכיצד היפנים מתייחסים כיום למשפחת המלוכה?
ניסים אוטמזגין הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מתמחה בפוליטיקה, חברה, ותרבות ביפן המודרנית, ממייסדי האגודה הישראלית ללימודי יפן. מחקרו עוסק בתפוצת התרבות היפנית במזרח אסיה ובהפיכתה של יפן ממדינה המזוהה עם כלכלה ותעשייה מפותחת למדינה בעלת עצמה תרבותית חוצת-גבולות. את הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת קיוטו, כיום מכהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית.
'אי של שפיות בימי הקורונה' - כל הרצאות העומק:
