המונח "שִׁינְרִין-יוֹקוּ", "רחצת יער", נטבע ביפן בשנות ה-80 של המאה ה-20 והתגבש כפרקטיקה טיפולית המעודדת שהייה בין עצי היער לספיגת האווירה המרפאת. הקולנוע היפני גילה את איכויות היער ורואה בו כיום לא רק תפאורה לסצנה, אלא דמות משמעותית שמעוררת את הדמויות האחרות לפעולה, מפעילה את החושים, בעלת מבע קולנועי עשיר.
בהרצאה נצא למסע בעקבות הביטויים המגוונים של רחצת יער בעולם הקולנוע היפני. נראה ונשמע כיצד הפריים הקולנועי מתרגם את יתרונות הריפוי של היער למציאת שלווה פנימית, חיבור לעצמי, לאחר, לטבע. כיצד שהייה ביער מאפשרת התחדשות אישית, עיבוד אובדן וצמיחה. כיצד במאים שונים משתמשים באמצעים קולנועיים ובנרטיבים מסקרנים כדי לאפשר לצופה להאט, להקשיב, להתבונן, "לרחוץ" גם הוא ביער, דרך המסך.
מיטל לוין: בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בלימודי מזרח אסיה. מתמוה בחקר קולנוע יפני באוניברסיטת תל אביב ומרצה על תרבות יפן וחוקרת קולנוע יפני. מדריכת מסעות עומק ליפן ב- 'יפן חוויה אחרת' ומורה ליפנית.