מפגש הפסגה בין נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לבין המנהיג העליון של צפון קוריאה קים ג'ונג און מעלה שאלות וחששות רבים לגבי המשך מעורבותה של ארה"ב בדרום-מזרח אסיה בכלל ובמערכת היחסים המיוחדת בין ארה"ב ליפן. מפגש הפסגה בסינגפור ב-12 ביוני, 2018 בין שני המנהיגים הבלתי צפויים עשוי לערער את מאזן הכוחות העדין באזור.

החל מתום המלחמה הקרה החלו ממשלי ארה"ב החל מג'ורג' בוש האב וכלה באובאמה לדרוש לבחינה מחדש של ברית ההגנה המיוחדת בין ארה"ב ליפן, בחינת הנטל הצבאי והכלכלי של ארה"ב באסיה ומעורבותה בהגנה על בעלות בריתה באזור. דרישה זו גרמה לסערות רבות ביפן בכל רחבי הקשת הפוליטית החל מקריאות משמאל להתנתק ממדינת החסות מחרחרת המלחמה וכלה בקריאות מימין להתחמשות מלאה מחדש ושמירה עצמאית על ביטחונה של יפן.

ברוב המקרים פגישות רמות דרג ברמת המפגש בסינגפור הנן פורמאליות בלבד כאשר כל נושאי הדיון מסוכמים מראש. במקרה זה נשיא ארה"ב סמך על כושר המשא ומתן שלו ויכולתו לאמוד את יריביו והחליט לנהל את המשא ומתן בעצמו. מנגד קים קצר רווחים רבים בעצם הגעת ארה"ב לשולחן המשא ומתן ותמונות המפגש הוצגו בצפון קוריאה כמעט כהתרפסות נשיא ארה"ב בפני המנהיג העליון. גם הסכמתה של צפון קוריאה להתפרקות מנשקה הגרעיני לא לוותה בפרטים. עדיין לא ברור לוח הזמנים לפירוק, היקפו ומהם מנגנוני האכיפה והענישה במקרה של הפרה. היעדר פרטים בנוגע לפגישה והסיכומים בין שני המנהיגים מעלה שאלות רבות בנוגע למעמדה של יפן באזור ומערכת היחסים הטעונה ממילא בינה לבין שתי הקוריאות.

עוד במאות הראשונות לספירה חצי האי הקוריאני שימש בתפקיד מהותי עבור יפן כגשר היבשתי לידע ודת בין הארכיפלג היפני ליבשת, ובעיקר למידע מסין. דרך קוריאה יפן קיבלה מסין ידע על שיטות מנהל, שיטת כתב הסימניות, שימוש במקלות אכילה ואף את הדת הבודהיסטית. במאה ה-15 ניסה מאחדה של יפן הידיושי טויוטומי (Hideyoshi Toyotomi) לכבוש את קוריאה ולהכפיפה למרותו אך מאמציו נקטעו בעקבות פטירתו. הניסיון הבא לכבוש את קוריאה נעשה בתקופה המודרנית לאחר הרסטורציה של מייג'י. בין השנים 1876 עד 1910 יפן כרסמה במעמדה של סין ורוסיה בחצי האי באמצעות בריתות ומלחמות, תוך מאמץ להשיג שליטה והשפעה בחצי האי. בשנת 1910 פלשה יפן לחצי האי וסיפחה אותו באופן רשמי תוך מאמץ שיטתי ועקבי למחוק את התרבות הקוריאנית. אזרחי קוריאה סבלו קשות מהכיבוש היפני החל מעובדי הכפייה שהועברו ליפן וכלה ב"נשות הנחמה" אשר אולצו לספק את צורכיהם המיניים של חיילי הצבא היפני, סוגיה אשר נותרה כעצב חשוף עד היום.

לאחר תום הכיבוש האמריקאי ועצמאותה של יפן בשנת 1951 היחסים בין יפן לדרום קוריאה נורמלו בשנת 1965. יפן סיפקה לדרום קוריאה סיוע כלכלי נרחב לאורך השנים כחלק מההסכם אך מדי פעם עולות קריאות ודרישות על ידי פוליטיקאים קוריאנים להתנצלות כנה יותר ופיצויים נרחבים. עד תחילת שנות ה- 1990 אף אסור היה לצרוך באופן חוקי תרבות יפנית בדרום קוריאה (דוגמת מאנגה ומוזיקת פופ יפנית), אשר נצרכו באופן מחתרתי. קוריאנים רבים אף זוכים למלגות לימודים נרחבות ביפן ושואפים לייבא את מודל השיקום הכלכלי היפני לקוריאה.

עם תום מלחמת העולם השנייה וחלוקת העולם לגוש המערבי-דמוקרטי והמזרחי-סובייטי, מערכת היחסים בין יפן לצפון קוריאה הנה מתוחה ומלאת חשדות. מעבר לטינה אותה חולקים אזרחי צפון ודרום קוריאה ליפן בעקבות הכיבוש, ישנה מתיחות רבה בין יפן למדינה המבודדת. עם התחממות היחסים בין יפן לסין היבשתית בשנת 1972 מדיניותה הרשמית של יפן הנה שמירת מרחק מהסכסוך בין שתי הקוריאות והמשא ומתן לאיחודן. עם זאת יפן סבלה מהתגרויות חוזרות ונשנות מצד צפון קוריאה. בין היתר מדובר במתן מחסה לחברי הצבא האדום היפני, ארגון טרור יפני שחבריו אחראים למתקפה על שדה התעופה לוד בשנת 1972. בנוסף צפון קוריאה מואשמת בחטיפת אזרחים יפנים ושטיפת מוחם כאמצעי תעמולה ואף מאמצי ריגול והפרת הריבונות הימית היפנית באמצעות צוללות קטנות אשר חודרות לשטח יפני בעשור האחרון.

התקרבות בין ארה"ב לצפון קוריאה ומאמצי התפרקות הגרעין עלולות להוות את התירוץ האמריקאי לצמצום נוכחותה של המעצמה באזור. כבר במהלך הפסגה הכריזה ארה"ב על ביטול תרגיל צבאי משותף ליפן ודרום קוריאה כחלק מצעדים בוני אמון אל מול קוריאה הצפונית. צמצום הנוכחות האמריקאית עלול לגרום להתחמשות מחודשת של יפן מתוך הבנה כי לא ניתן לסמוך יותר על המחויבות האמריקאית לשלום אזורי. לאור עברה של יפן במלחמת העולם השנייה והסכסוכים הטריטוריאליים עם שכנותיה, התחמשות יפן בשילוב עם נסיגת ארה"ב מהאזור עלולות לגרום למרוץ חימוש חדש, בעיקר בין שתי המעצמות האזוריות סין ויפן.

למרות המוני התיירים הסיניים אשר מציפים את יפן באביב ובסתיו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות יודעים עליות ומורדות. המשטר הסיני ממשיך ללבות את השנאה כלפי יפן בעקבות מלחמת העולם השנייה וממשיך בדרישותיו להתנצלות ופיצויים. הסכסוך הטריטוריאלי בין שתי המדינות והמצב המתוח בים סין הדרומי עלולים להביא את שני הענקים להתנגשות.

פירוקה של צפון קוריאה מגרעין צפוי להגביר את היציבות האזורית. יחד עם זאת, במידה וארה"ב תיסוג מתפקידה כשוטר האזורי וגורם מייצב באזור על שתי המדינות המובילות באזור, יפן וסין, לקחת פיקוד ולמלא את החלל, כל אחת בדרכה שלה. למרות החיכוכים בין שתי המדינות הצורך ביציבות עבור צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית הנו צורך משותף. למרות ניגודי האינטרסים והסכסוכים בין שתי המדינות עד כה השכילו השתיים לנהל את הסכסוך בצורה שקולה וזהירה. יש לקוות כי בעקבות הוואקום שייווצר תמשכנה השתיים בתפקידם בצורה אחראית תוך שיתוף פעולה למען האינטרס המשותף.